עמותת השבה

"חובה עליונה מוטלת על מדינת ישראל, בנותיה ובניה, לעשות כל שנדרש על מנת לקיים את צוואתם הלא כתובה של נספי השואה – ולהשיב את רכושם שנותר בארץ ישראל ולימים במדינת ישראל – ליורשיהם"

דברי כב' השופט ד"ר יגאל מרזל, בפסק הדין הפ (י-ם) 11619-05-10
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ נ' פלסטיין פלנטיישנס בע"מ

עדכונים וחדשות: 

11.3.21 – הצלחה בעתירה שהגשנו לבג"ץ. בעקבות העתירה הושג הסכם לפיו יוחזרו לישראל ולמוזיאון כלל הפריטים שהועברו למכירה.

27.01.21 – ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, 27 בינואר 2021, השקנו את המהדורה השנייה של הספר "Museums and the Holocaust" בהוצאת Institute of Art and Law's . עמותת השבה השתתפה בכתיבה לספר זה של הפרק על ישראל

12.11.20 – הגשנו בג״ץ לעצור מכירת אוצרות חשובים מאוסף המוזיאון לאמנות האסלאם. 

עמותת השבה הוקמה במטרה לקדם מסגרת כוללת של חקיקה והסדרה של הטיפול בנכסי תרבות בישראל, תוך התאמת המצב המשפטי בישראל להצהרות ואמנות בינלאומיות, לרבות כאלה שישראל חתומה עליהן, ועם דגש על התנהלות שקופה, מוסדרת ומפוקחת של מוזיאונים, מוסדות אחרים, בתי מכירות ושחקנים אחרים. כל אלה מתוך תפיסה שנכסי תרבות הם נכסים מיוחדים, שעשויים להיות בעלי ערך חומרי, רגשי, היסטורי, מוסרי, סימלי ומורשתי. בין אם נכסי תרבות נמצאים בקניין הפרט או מוסד, יש לעגן ולהגן על האינטרס הציבורי בהחזקתם בידי הגורם הראוי ביותר, ובהשבתם לבעליהם אם נגזלו, אך גם בטיפול ההוגן בהם, בנגישות הציבור אליהם, ובשימורם.

מקס ליברמן (1847 – 1935), אורגי הסלים
מקס ליברמן (1847 – 1935)
אורגי הסלים, 1900
פסטל על בד, 50*61 ס"מ
הושב מאוסף פרטי ליורשיו של דוד פרידמן
צילום: קרן אבלו

הדגש העיקרי של פעילות העמותה הינו להסדרת מנגנוני איתור וזיהוי יצירות אמנות ויודאיקה שנבזזו מהיהודים בתקופת השואה, ולקדם השבתם ליורשיהם. העמותה פועלת להגשים מטרה זו, החשובה מאין כמוה לעשיית צדק עם קורבנות השואה ויורשיהם, תוך התמקדות בקידום הכרה ציבורית, וכן שינוי חקיקתי ורגולטורי, בד בבד להפעלת פרויקטים ייעודיים להסדרת השבה בפועל.

העמותה שמה לה למטרה להעמיד ולהכשיר חוקרי מוצאות, ולקדם סטנדרטים בדבר האופן בו מוסדות ציבור ינהלו ויטפלו ביצירות החשודות כבזוזות, ומנגנונים ליישוב מחלוקות בדרכי שלום בין מחזיקי יצירות בזוזות (מוסדיים או פרטיים) לבין בעליהן.

כיום, עשרות שנים אחרי השואה, מוזיאונים בישראל מחזיקים במאות ואולי גם אלפים של פריטי אמנות ויודאיקה שיצאו מידי בעליהם היהודיים בתקופת השואה, מבלי שנעשה מאמץ נאות כנדרש לברר למי הם שייכים ומבלי שמוקדשים לכך מאמצים ותקציבים. לעיתים קרובות, פריטים אלו היו בעלי חשיבות רבה לבעליהם, בין אם ערך סנטימנטלי, תרבותי או כספי, ובמקרים רבים עברו מדור לדור והיו חלק מהמורשת המשפחתית.

ואם לא די בכך, גם כאשר מוזיאון או מחזיק ביצירה בזוזה מקבל פניה מניצול שואה בטענה לבעלות בה, אין כל מנגנון המסדיר את האופן בו על המוזיאון או על המחזיק לטפל בפניה. כחלק מחזונה, תפעל העמותה לקדם הקמת ועדת תביעות עצמאית שתפעל להכריע בתביעות השבה של יורשי קורבנות השואה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, החרימו הנאצים מיהודים באירופה, פריטי תרבות הכוללים יצירות אמנות, פריטי יודאיקה, כתבי יד וספרים, בהיקף עצום ורב.

הליך בזיזת נכסי התרבות היה מבצע מאורגן ושיטתי, ולפי הערכות של מומחים בין-לאומיים, היקף הציורים שנבזזו הינו יותר מחצי מיליון, וזאת בנוסף למאות אלפי פריטי יודאיקה וספרים.

עם תום מלחמת העולם השנייה, פעל כוח משימה מיוחד שהקימו בעלות הברית, לרכז ולמיין את כלל נכסי התרבות הבזוזים, במטרה להביא להשבתם לבעליהם. 

קאמי פיסארו, שדרות מונמארטר, צהריים באביב
קאמי פיסארו (1830 - 1903)
שדרות מונמארטר, צהריים באביב, 1897
שמן על בד, 65*81 ס"מ
הושב ממוזיאון ישראל ליורשי מקס ויוהנה סילברברג
צילום: קטלוג מכירה פאול גראופה (1935)
אגון שילה, קרומאו – חצי-סהר של בתים (העיר הקטנה מס' 5)
אגון שילה (1890 – 1918)
קרומאו – חצי-סהר של בתים (העיר הקטנה מס' 5), 1915
שמן על בד, 109.7*140 ס״מ
מוזיאון ישראל/אוסף ירס"ו. טרם הושב.
צילום: ניב גולדברג

מרבית הנכסים הועברו לארצות המוצא שלהם, וחלק קטן הועבר לארגונים יהודיים (JRSO, JCR), אשר העבירו כמחצית מהנכסים שקיבלו לישראל, ואת היתר לארצות הברית ולקהילות יהודיות ברחבי אירופה.

במקביל הגיעו לארץ בדרכים שונות יצירות תרבות רבות שנבזזו מבעליהן בתקופת מלחמת העולם השנייה, ונמכרו הן בשוק הפרטי והן למוזיאונים ברחבי הארץ, כאשר לחלק מהיצירות ערך רב, בין אם כספי ובין אם סנטימנטלי.

מקרי ההשבה המעטים שכן בוצעו, היו אכן מתי מעט.

"מדינת ישראל אמורה לשמש דוגמה ולהוביל את הטיפול בהשבת הרכוש, בין באמצעות החברה להשבה, ובין באמצעות מוסדות השלטון הרלוונטיים. על הגורמים הרלוונטיים לשתף פעולה ביניהם ולהחיש את הטיפול בנכסיהם של נספי השואה, כך שהצדק ההיסטורי שאליו חתרה מדינת ישראל ייעשה וייראה…"

(מתוך דו"ח מבקר המדינה, דוח שנתי 67א).

מקס ליברמן (1847 – 1935), שני רוכבים על החוף
מקס ליברמן (1847 – 1935)
שני רוכבים על החוף, 1901
שמן על בד, 72*92 ס"מ
הושב מאוסף גורליט ליורשיו של דוד פרידמן.
צילום: Dom Verlag (1917)

יצירת קשר

* טופס זה מאובטח על ידי reCAPTCHA בהתאם להגדרות הפרטיות של גוגל

אנו כאן כדי לסייע

אנו כאן בתחושת שליחות ופעולה למען הצדק והשבת הנכסים האבודים לבעליהם. נשמח לסייע ולהכווין. אנא השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.